קוד הבנייה כולל את הדרישות שבהן הפתרון התכנוני חייב לעמוד, מציג פתרונות מקובלים, אך מאפשר גם פתרונות אחרים, ובכך נותן אפשרות למתכנן להיות גמיש בשימוש בחומרים, שיטות בנייה ואלטרנטיבות תכנון – בתנאי שמטרות ויעדי הקוד נשמרים.
ב-31 לדצמבר 2006, קיבלה הממשלה החלטה, לאמץ חלק מהמלצות ועדת ההיגוי המצומצמת (ועדת היישום), שהוקמה ע"י הממשלה ליישום דו"ח ועדת החקירה הממלכתית (ועדת זיילר) לעניין בטיחות מבנים ומקומית המשמשים את הציבור. הובלת קוד הבנייה הישראלי הוטלה על יוסקה מנור, ראש מינהל תכנון והנדסה.
ע"פ נתונים הנמצאים במשרד הבינוי והשיכון, עולה כי בתקנות הבנייה ישנם סתירות, כפילויות, יתרים, חוסרים וטעויות בכ-518 מהתקנות.
ביום ה- 13.4.16 פנתה חברת וינקלר ישראל ללשכת שר האוצר מר משה כחלון, והצביעה של שורה של בעיות איטום קשות הנובעות משיטת האיטום במקלחות, גגות מרוצפים ומרפסות מרוצפים.
ביקשנו ממנו לפעול מיידית לשינוי ועדכון
שר האוצר מר Moshe Kahlon – משה כחלון פעל מיידית והקים צוות בין משרדי שבמשך שנתיים שקד על הכנת פרק קוד איטום חדש שיאפשר שימוש בחומרים מתקדמים ולא רק בחומרים ביטומניים- יריעות וכדומה.
בתמונה שצרפנו תוכלו לראות את אחד הכשלים העיקריים בשיטת האיטום- חדירת מים אל מתחת לריצוף לשכבת הסומסום/חול.
מים אלה מתפשטים אט אט עד שהם או יוצאים בקומה מתחת או עולים ברטיבויות מעל הפנלים בקירות הסמוכים.
כל המקלחות, כל המרפסות, כל ההגות המרוצפים בישראל בנויים כך.
אונ בוינקלר יודעים לעצר רטיבות זו עם חומר האיטום סקרמו טרצה אבל חשוב לנו בראש ובראשונה לעצור אותה כבר בראשיתה או פשוט לאטום אחרת, כמו באירופה למשל.
